פסק-דין בתיק ס"ע 7476-10-10

פתח דבר

התובע הועסק על ידי הנתבעת החל מיום 1.3.2003 ועד ליום 15.12.2005. תביעתו דנן, אשר הוגשה כמעט 5 שנים לאחר סיום עבודתו, הינה בעיקרה לתשלום שכר בגין עבודה בשעות נוספות. פרט לכך, תובע התובע דמי הבראה, פדיון חופשה שנתית ופיצוי בגין נזק לא ממוני.

רקע עובדתי וטענות הצדדים

1.                  הנתבעת הינה חברה העוסקת במתן שירותי תיירות ונופש פעיל. התובע הועסק בה החל מיום 1.3.2003 ועד ליום 15.12.2005 (עמ' 3, ש' 26) בתפקיד טבח/עוזר טבח/שף. להגדרה המדויקת של תפקיד התובע אין חשיבות לתיק דנן.

2.                  עד לחודש 6/2003 הועסק התובע בשכר יומי/שעתי. לאחר מכן ועד סוף תקופת עבודתו הועסק בשכר חודשי. כפי שעולה מתלושי שכרו, היה שכרו 5,500 ש"ח נטו (וראה עמ' 1, ש' 10),  אך לטענת התובע השכר ששולם לו בפועל היה גבוה מהמצוין בתלושים.  התובע הועסק במשרה מלאה (עמ' 3, ש' 31).

3.                  לתצהירו צירף התובע העתק צילומי של כרטיס נוכחות, שהוחתם על ידי שעון נוכחות מכני והושלם בכתב יד. על גבי הכרטיס נרשם בכתב יד שמו של התובע וכן "יוני 2003". התובע העיד כי זה כתב ידו (עמ' 19, ש' 26). פרטי המעסיק בכרטיס מטושטשים ולא ניתן לראות בהם את שם הנתבעת או שם אחר (להלן - כרטיס הנוכחות). התובע מבקש כי נקבע שכרטיס הנוכחות משקף אכן את עבודתו בחודש יוני 2003 בנתבעת וכי יש לראות בו ראייה למתכונת עבודתו הקבועה בנתבעת. בהתאם מבקש הוא לקבוע את זכותו לגמול בגין עבודה בשעות נוספות לכל תקופת העבודה החל מחודש יולי 2003 ועד סיום עבודתו ולמצער לחודש יוני 2003.

הנתבעת מתכחשת לכרטיס הנוכחות כלל, בטענה כי בהעדר כרטיס המקור, אין לדעת אם מדובר כלל בכרטיס אותנטי השייך כלל לנתבעת, או לחודש יוני 2003, או של התובע.

4.                  בתלושי השכר של התובע לחודשים 4-6/2003 נרשם שעבד 25 ימים בכל חודש, בשכר יומי בסך 279.20 ש"ח (4/2003) ו-289.80 ש"ח (5-6/2003). בנוסף שולמו לתובע באותם תלושים דמי הבראה, נסיעות וגמול שעות נוספות/בונוס. תלושי השכר מחודש 7/2003 ואילך מסתכמים ב-5,500 ש"ח נטו, כאשר בפירוט הרכיבים נרשמה משכורת נטו בסך 5,500 ש"ח ולאחריה רכיבים של הבראה ונסיעות, אשר לצידם סכומים, אשר אינם משנים את סכום הנטו לתשלום. בחודש 12/2004 סכום הנטו לתשלום הינו 2,500 ש"ח (כאשר בפירוט הרכיבים נמצאים רכיבים רבים: הבראה, נסיעות, מחלה, טלפון, שעות נוספות ועוד), בחודש ינואר 2005 הנטו לתשלום הינו 1,500 ש"ח (רכיבים - כנ"ל), בחודש 3/2005 הנטו לתשלום הינו 4,800 ש"ח, בחודש 4/05 ועד סיום עבודתו של התובע, מצויין בתלוש נטו לתשלום בסך 6,300 ש"ח שעולה עד 6,550 ש"ח, תוך שכל התלושים מפרטים רכיבים שונים, כאמור לעיל.

5.                  לטענת התובע הוסכם עימו כי מחודש ינואר 2004 ישתכר 8,000 ש"ח נטו, אך רק 5,500 ש"ח שולמו לו דרך תלוש השכר והיתרה שולמה בהמחאה נפרדת. הנתבעת מאשרת שהתובע קיבל תשלום נוסף מעבר לנקוב בתלוש השכר, אך זאת כבונוס/טיפ, וכתלות באירועים. הנתבעת טענה כי הבונוס שולם כל חודש, אך בסכום משתנה, בין 2,000 ל-2,500 ש"ח (עמ' 31, ש' 17 ואילך).

6.                  כבר נאמר, כבסיס להמשך הדיון בתביעה, כי אנו מקבלים את טענת התובע לפיה החל מחודש יולי 2003 היה שכרו חודשי בערכי נטו. לא זו בלבד שהטענה נתמכת בתלושי השכר, אלא שאין לגביה מחלוקת אמיתית, שכן אף העדה היחידה מטעם הנתבעת הבהירה שאין לה מושג כיצד נקבעו הרכיבים שלכאורה מהם מורכב שכר הנטו ולמעשה המטרה היתה להגיע לשכר הנטו המובטח (עמ' 28, ש' 28 ואילך וראה גם עמ' 1, ש' 10).

7.                  השאלות המונחות לפתחנו הינן אפוא כדלקמן:

                     א.              האם כרטיס הנוכחות מעיד על עבודתו של התובע בנתבעת בחודש יוני 2003 ועל זכותו של התובע להפרשי שעות נוספות בגין אותו חודש? האם התיישנה התביעה בגין חודש זה?

                      ב.               האם כרטיס הנוכחות מעיד על מתכונת עבודתו של התובע אף לאחר חודש יוני 2003?

                       ג.               האם הוסכם בין הצדדים על שכר הכולל שעות נוספות והאם יש תוקף להסכמה כזו?

                      ד.               ככל שהתובע זכאי לגמול שלא שולם לו בגין עבודה בשעות נוספות - מהו שכרו הקובע לצורך ביצוע התחשיב ומהן שעות העבודה בגינן הוא זכאי לשכר.

                     ה.              האם הוסכם בין הצדדים על שכר הכולל דמי הבראה, שמא התובע זכאי לתשלום דמי הבראה בגין שתי שנות עבודתו האחרונות?

                       ו.               האם התובע זכאי לפדיון חופשה שנתית, נוכח מגבלת ההתיישנות הקבועה בחוק חופשה שנתית.

8.                  פרט לעדותו של התובע, שמענו מטעם התביעה שני עובדים נוספים שעבדו עימו בנתבעת. מטעם הנתבעת נשמעה עדותה של גב' מוסל, שהיא סמנכ"ל בנתבעת.

דיון והכרעה